המגמות המובילות ל 2021 חלק ב – הטכנולוגיות החדשות ברדאר הארגוני

את חלקו הראשון של המאמר הקדשתי לטכנולוגיות שפרצו לחיינו בלית ברירה. בשבועות בודדים נאלצנו לאמץ דפוסי עבודה ושגרת חיים חדשה כשנגיף הקורונה מכתיב את הקצב ואת כללי המשחק. שנה חלפה, ולמרות שתמיד קשה להעריך מהן הטכנולוגיות המרכזיות בתוך סל ה-באזוורדס הנוכחי, ניתן לזהות מספר מגמות מרכזיות שמתממשות לנגד עינינו בימים אלו.

טכנולוגיית ה 5G סוף סוף הופכת למיינסטרים.
למרות הוויכוח הסוער שלא לומר יצרי בתחום ה-5G, שכנראה מקורו במלחמות הקידמה בין המערב למזרח ורוסיה, החל בעולם ובישראל יישום נרחב של הדור הבא של טכנולוגיית הסלולר, רוב החברות הגדולות החלו בפריסת התשתית, ורוב יצרניות מכשירי המובייל המובילות בעולם כבר שילבו את הטכנולוגיה במכשירים החדשים שלהם.
הדור החמישי מיועד לתמוך במספר רב של חיבורים והתקנים, ובהעברת מידע רב במהירות גבוהה עם זמן השהייה נמוך(latency) שיתן מענה כמעט בזמן אמת, רוחב הפס גדול יותר ומאפשר שיתוף נתונים מהיר במיוחד, כל זאת לצד אמינות גבוהה במיוחד בהעברת המידע.
רוב הצרכנים ראו בכך עוד שדרוג באבולוציה הטבעית של הסלולאר ומכשירי הקצה, אלא שאז הגיע הקורונה והפכה את האינטרנט למצרך בסיסי.

Image
מתוך דו"ח מצב האינטרנט של בזק לשנת 2020

רובנו נאלצים לעבוד מהבית, במקרים רבים דרך הסלולאר בשיחות ועידה מרובות משתתפים, החיבור למשרד ולקבצים מבוצע דרך הרשת וכל מרחב שיתוף הפעולה הארגוני עבר טרנספורמציה משמעותית.

צריכת המדיה זינקה לטוב ולרע, רובנו עברנו לצרוך סרטים וסדרות On-Demand בנטפליקס, אפל TV וברוב המקרים בצמוד לאחת החלופות המקומיות. המסכים ומשחקי האון ליין הפכו לבייביסיטר הלאומי. הילדים של רובנו באמת מנסים ללמוד מרחוק, והרפואה החכמה דיגיטלית הפכה למרכיב חשוב, בטח בתקופה של מגפה עולמית.

האינטרנט שהיה בעבר צורך חשוב הפך לצורך קיומי לניהול שגרת החיים הפרטית אבל במקרים רבים גם העסקית, כך שהפרנסה שלנו למעשה תלויה לחלוטין ברשת אינטרנט מהירה, יציבה ואמינה.

מעבר למודל ענן היברידי.
הרעיון של שימוש במשאבי מחשב שמסופקים על ידי צד שלישי על גבי תשתיות האינטרנט אינו חדש. למעשה הדיון על המעבר ממודל של מחשוב פנימי בבעלות הארגון (On-Premise) למודל צריכה של שירותי מחשוב חיצוניים (שזכה לכינוי מחשוב ענן) מתקיים כבר שני עשורים לפחות.

אך גם במקרה זה לקורונה מרכיב משמעותי בהאצה של התהליך, ארגונים נדרשו לתת מענה מהיר לעבודה מרחוק, מעבר מהיר למכירה בערוצים דיגיטליים, ושימוש גובר בנתונים בכדי להתייעל. בלית ברירה מנהלי טכנולוגיה נדרשו לשלב במערכות הליבה מוצרי ענן החל בכלים לניהול שיחות ועידה, כלי קולבורציה, תשתיות לוובינרים ואירועים וירטואליים ועוד.

הצורך המהיר להחזיר את הארגון לעבודה כאשר כולם נמצאים בבית, גבר בטווח הקצר על כל דיוני השליטה והבקרה שהיו מרכיב משמעותי בעיכוב המודל ההיברידי. המענה הגמיש של תשתיות הענן מאפשר בימים אלו לארגונים גדולים וקטנים בכל העולם להתאים את עצמם למעבר המהיר לדיגיטל, וההשקעה הזו צפויה לצמוח בצורה משמעותית בשנים הקרובות, שכן כשהגבול נפרץ והארגון מרגיש את היתרונות שבשימוש בתשתיות מחשוב הענן הפוטנציאל מתגלה.

מיקוד חדש באנליטיקה ונתונים.
לטוב ולרע הקורונה חשפה השנה את היתרונות והאתגרים בניהול עסקי מבוסס נתונים. כל העולם מנסה להישען על החלטות מבוססות נתונים בכדי להחליט איך לחסן את האוכלוסייה והיכן ניתן לחזור לשגרה. אך במקביל התגלתה המורכבות הגדולה של ניהול אמת אחת מבוססת נתונים.

ההבנה שניתן באמצעות גרפים ונתונים שונים לייצר תמונת מציאות שונה נחשפה ברבים, גם אם לא כולם מבינים את המשמעות הטכנית של מניפולציות מבוססות נתונים, כל אדם מן הישוב יודע להגיד כיום שיותר מידי מומחים מציגים שקפים וגרפים סותרים.

מציאות זו רודפת את הארגונים העסקיים כבר מספר שנים. הבנה זו לצד הצורך הגובר להתייעל ולנהל את הפעילות העסקית בצורה טובה יותר למרות הפיזור הגדול של העובדים, יצרה צורך הולך וגובר לייצר מציאות ארגונית אחת. ריבוי הפעילות הדיגיטלית, והצורך להבין טוב יותר את הצרכים של הלקוחות בתקופה של חוסר ודאות קיצונית החזירה את כלי האנליטיקה והבינה העסקית (BI) למרכז הדיון.

מנהלים רבים דורשים כיום לייצר תמונה ברורה של הפעילות הארגונית בכדי לקבל החלטות עסקיות נכונות יותר, וארגונים שלא אספו או עשו שימוש בנתונים לניהול הפעילות העסקית משקיעים משאבים רבים בכדי להדביק את הפער. אנו צפויים לראות ארגונים בינוניים וקטנים משלבים כלי ניתוח נתונים בשגרת קבלת ההחלטות שלהם, כי ארגונים שפועלים בתקופה זו ללא נתונים מסכנים את עתידם.

Confidential Computing - הצפנת מידע תוך כדי עיבוד.
את הפסקה הבאה אשתדל להסביר בצורה הכי פחות טכנולוגיות שאני יכול, אבל אני מתנצל מראש אם חרגתי לגבולות הממבו גמבו הטכנולוגי.

נתונים נמצאים בדרך כלל בשלושה מצבי צבירה: 

1. הם נייחים במקום אחסון כל שהוא (לדוגמה היסטוריית הרכישות שלכם באתר בו רכשתם בעבר).
2. הם נמצאים בתנועה בין שתי נקודות (לדוגמא כאשר אתם נכנסים לאותה חנות והיסטוריית הרכישות שלכם מונגשת לדפדפן במחשב שלכם).
3. כאשר המחשב מבצע פעולת עיבוד כגון חישוב המחיר לרכישה שלכם או המלצה למוצר המתאים ביותר לכם.

כפי שציינו בסעיפים הקודמים, בשנים האחרונות חל גידול מתמיד בנתונים לצד מעבר של ארגונים רבים לשימוש בשירותי ענן (שירותי מחשוב על יד צד שלישי). בכדי לשלוט ולאבטח את המידע שלכם באותם שירותים הניתנים על ידי גורם צד שלישי, המידע הוצפן במצבו בנייח (כלומר מוצפן בכוננים עליו הוא נשמר) ובזמן התעבורה שלו (כלומר מהשרת לדפדפן במחשב או בנייד שלכם) אך בכדי לבצע פעולות עיבוד על המידע כגון חישובים שונים, היה צורך להסיר את ההצפנה על אותם שירותי צד שלישי, מה שגרם לחשיפה של המידע.



כאן נכנס פורטפוליו מוצרי הConfidential Computing לפעולה ושומר על הצפנת הנתונים תוך כדי השימוש בהם – כלומר ממש תוך כדי עיבודם. טכנולוגיה זו משנה לחלוטין את האופן שבו ארגונים מעבדים נתונים בענן, מפני שהיא מעניקה להם שליטה מלאה על מאגרי הנתונים שלהם ויכולת לאבטח אותם בכל שלב ושלב.

בשנים הקרובות ככל שנושא הפרטיות יהפוך למשמעותי יותר לצד אימוץ גובר של רגולציה כגון ,GDPR נושא ה Confidential Computing יהפוך משמעותי בניהול הנתונים של כל ארגון.

הייפר אוטומציה.
במודל הטרנספורמציה שהצגתי לפני 5 שנים, השלב השישי בטרנספורמציה הדיגיטלית היה שלב הארגון האוטונומי. להזכירכם, זה שלב בו הטכנולוגיות הדיגיטליות הפכו לחלק אינטגרלי מהארגון, וכלים מבוססי בינה מלאכותית מסייעים בפעילות תוך הפעלה חכמה מבוססת בינה ונתונים של תהליכים ארגוניים.

כיום אנו נמצאים בשלב ביניים שבין הארגון הדיגיטלי (שלב 5) לארגון האוטונומי (שלב 6), והוא השילוב של אוטומציה או הייפר-אוטומציה בפעילות של הארגון. את השלב הזה מובילות טכנולוגיות רבות המבוססות על רובוטים כשהטכנולוגיות המובילות הן RPA (Robotic Process Automation) או IPA (Intelligent Process Automation).

טכנולוגיית ה RPA אינה חדשה והיא החלה את דרכה כבר בשנת 2003, אלא שכיום לאור הגידול המשמעותי בנתונים שזורמים לארגון, ריבוי הערוצים הדיגיטליים וההתפתחות המואצת בתחום המכונות הלומדות (ML), הצורך גבר ואיתו הפתרונות שמוצעים על ידי ספקי הטכנולוגיה הגדולים.

Image

הרעיון פשוט, רובוטים מבוססי תוכנה הנקראים RPA, מאפשרים לארגונים לבצע תהלכים ופעולות ידניות חוזרות בצורה אוטומטית תוך צימצום זמן הביצוע והקטנה משמעותית של טעויות אדם, וזאת תוך שילוב מרכיבים של למידת מכונה בכדי להתמודד עם סיטואציות מורכבות שבמקרים רבים נדרש בן אדם בכדי לטפל בהם.

כך באמצעות RPA ניתן לבצע ולידציה של טפסים והזמנות שהארגון מקבל מגורמי צד שלישי, ניתן לבצע ולידציה וקלט של נתונים ממקורות חיצוניים, או העברה של מידע שדורש טיפול ידני בין מערכות שונות. כמו כן ניתן להפיק דוחות בצורה אוטומטית ולהפיץ אותם למנהלים ועובדים.

הצורך בהתייעלות לאור משבר הקורונה, לצד התמודדות עם הצפת הנתונים של העידן הדיגיטלי, מאלצת ארגונים רבים לאמץ טכנולוגיות מתקדמות כדוגמת ה RPA בכדי לשמור על היתרון היחסי שלהם בשוק.

לסיכום
זהו רק קצה הקרחון של הטכנולוגיות החדשות, או יותר נכון המתחדשות שהקורונה דחפה בשנה האחרונה, ואת המימוש שלהן נראה בשנתיים שלוש הקרובות. אבל אין ספק שנדרש מענה טכנולוגי מהיר לשינוי במודלים העסקיים החדשים והמעבר החד לדיגיטל שכולנו חווים בשנה האחרונה.


תגובות